ספר סקיצות
מכתבים אדומים >>
ספר כפה אדומה >>
פיסול כפה אדומה >>
צילומי רוע >>
טרילוגיה, צילומי רוע
בגוף העבודות השלישי בסדרה "צילומי רוע" פנתה דרורה דקל למדיום הצילום.
טקסט מלא >>
צילומי רוע/ ענת גטניו
בגוף העבודות השלישי בסדרה "צילומי רוע" פנתה דרורה דקל למדיום הצילום. צילום מטופל, מעובד במחשב, המשתמש באובייקטים אשר הופיעו בעבודות קודמות של האמנית ובדימויים המופיעים גם בדפי הספר ובמכתבים. הצילומים המבוימים בדקדקנות עד לפרט האחרון כוללים קומפוזיציות מהוקצעות בעלות אופי בארוקי ותיאטרלי - אנטיתזה לחוויה האינטימית והבלתי אמצעית של הסדרה הקודמת. הקומפוזיציות מוקפדות וסימטריות, מושכות בצבעוניות עזה ודרמטית, המקצינה את צבעי האדום והשחור - צבעי הנאציזם והקומוניזם - צבעים שקיבלו מקום גם בסדרה הקודמת, אך במינון עדין בלבד.
הצילומים מעלים דימויים אשר הופיעו כבר ביצירתה של דקל. במרכז הסדרה בולטת דמותה המפלצתית של כיפה אדומה עוטה על עצמה מסיכת מוות לבנה, דמות תלת-ממדית הנראית כבובה ערופת-ראש בעלת פנים שלדיות המקיאות פרץ של חוטים אדומים. דמותה המוקצנת ממוקמת על גבי רקעים דקורטיביים, אסתטיים כביכול, ולצדה דימויים המאזכרים טבע מלאכותי מתקתק/רעיל המייצג את היער האגדי.
דימויים נוספים שפגשנו בסדרה הקודמת כמו רגליה של האמנית היוצרים צלבי קרס, או ידי הגבר/זאב המחזיקים את זר הפרחים של הילדה, הופכים בסדרה זו לדוגמא גראפית אורנמנטלית. הדימויים מצולמים בגדלים שונים, משתכפלים שוב ושוב עד אשר יוצרים תחושה של סחרחרת קליידיוסקופית.
האמנית בוחרת לסדרה זו בשפה עיצובית מעובדת, שפה נקיה המרחיקה עדות.
הצילום המבוים והמעובד, עובר שלבים של תכנון וארגון צורני, אשר יוצר בהכרח אסתטיזציה של הרוע.
הוא מתרחק מאוד בעמדתו האמנותית מן הרישום האובססיבי המיידי הרוטט, אשר אפיין את גוף העבודות הראשון הנוגע באופן בלתי אמצעי בדפי הספר ובמכתבים "משם".